הפרעות קצב לב

מהן הפרעות קצב לב?

לפני שנסביר מהי הפרעת קצב לב ננסה להבין מהו קצב לב תקין.

הלב, שבנוי ברובו משריר, זקוק לגירוי חשמלי בעוצמה נמוכה על מנת שיוכל להתכווץ וע"י כך מזרים את הדם בגופינו. שריר הלב עובד ללא הפסקה, ולכן קיימת בלב מערכת עצמאית שתפקידה לדאוג לגירוי חשמלי סדיר ולהוליך אותו לכל חלקי שריר הלב. על מערכת חשמלית זו שולטת מערכת העצבים המרכזית האוטונומית (כזו שאינה בשליטה רצונית), המווסתת את קצב הלב בהתאם לצרכי הגוף: מאיצה את קצב הלב בזמן מאמץ, התרגשות וכדומה, ומאיטה אותו ברגיעה ובשינה.
קצב לב תקין במנוחה נע בין 60 ל-100 פעימות לדקה.
קצב לב איטי מ-60 לדקה נקרא ברדיקרדיה (Bradycardia) וקצב לב מהיר מ-100 לדקה נקרא טכיקרדיה (Tachycardia).
ישנם מצבים מסוימים, שבהם קצב הלב חורג מהתחום של 60-100 לדקה כמו למשל בזמן מאמץ גופני בולט, חום גבוה,התרגשות, התיבשות, איבוד דם ועוד, שבהם קצב הלב יכול להגיע לערכים גבוהים בהרבה מ- 100 לדקה וההפך בזמן שינה או רוגע מוחלט שבו הקצב הלב יכול להיות נמוך בהרבה מ- 60 לדקה – מצבים אלו תקינים מבחינת קצב הלב והם תגובתיים למצב הפיזיולוגי שבו נמצא האדם.
להבדיל ממצבים פיזיולוגים שהוזכרו ישנם מצבים של הפרעות קצב לב שבהם קצב הלב חורג מהתחום התקין – איטי יותר או מהיר יותר שלא כתגובה למצב פזיולוגי כלשהו.

הפרעות קצב לב איטיות (Bradyarrhythmias)

כאמור מדובר בקצב לב איטי הנמוך מ- 60 לדקה.
דופק איטי לא בהכרח גורם לסימפטומים וישנם אנשים שיש להם נטייה לדופק איטי כמו למשל ספורטאים , צעירים, ואינו פוגע בתפקוד הכללי של הלב ודבר זה נחשב אצלם לתקין.
אולם דופק איטי ,יכול אצל אנשים אחרים, לגרום לירידה בתפוקת הלב וכתוצאה מכך לסימפטומים כמו חולשה כללית, עיפות, קוצר נשימה, ירידה באנרגיה והיכולת הפיזית, סחרחורות , איבוד הכרה ואף מוות.
לכן ההחלטה על התערבות כלשהי בחולה עם דופק איטי תלויה לא רק באיטיות של קצב הלב (דופק הנמוך מ- 60 לדקה) אלא גם לסימפטומים הנלווים ולסיבות הגורמות לכך כפי שנפרט בהמשך.
הסיבות לדופק איטי הן שונות ומגוונות.
ישנם מצבים הפיכים שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא השפעה על יצירת או התקדמות הגל החשמלי בלב – תיקון של אותו מצב הפיך יביא גם לתקון בקצב הלב. לדוגמה: תרופות מאיטות קצב לב, חוסר איזון במשק המלחים בדם, זיהומים מסוימים, תת פעילות בלוטת תריס , לחץ תוך גולגולתי מוגבר ועוד.
מצבים אחרים הינם קבועים יותר או חוזרים לסרוגין – אלו בדר"כ מחלות הקשורות באופן ישיר למערכת ההולכה החשמלית בלב ונובעים מבעיה ביצירת האות החשמלי בלב או בהתקדמות שלו לכל חלקי הלב וכתוצאה מכך קצב הלב הינו איטי וגורם לסימפטומים שהוזכרו.
הפתרון במצבים אלו יהיה בדר"כ השתלת קוצב לב .
האבחון של הפרעות קצב נעשה ע"י תשאול החולה, בדיקה גופנית ובצוע תרשים א.ק.ג .
לעתים יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לאבחן את הפרעת קצב הלב כמו בדיקות דם, מבחן מאמץ, ניטור קצב הלב לזמן ממושך כמו הולטר לב, ושימוש בloop recorder המנתרים את קצב הלב לתקופות ממושכת בין מספר שבועות למספר שנים ,ובדיקה אלקטרופיזיולוגית ( Electrophysiology study=EPS ) שבה בודקים באופן ישיר את תפקוד מערכת ההולכה של הלב בגישה צינתורית .
הסיבה השכיחה ביותר למחלה במערכת ההולכה בלב הינה גיל מבוגר ונובעת מתהליך התנוונות של המערכת . סיבות נוספות התורמות לנזק למערכת ההולכה הן מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, מחלות של שריר הלב (קרדיומיופתיות) , תת פעילות בלוטת התריס ועוד.
למרות האמור קימים מצבים נדירים של הפרעות קצב לב איטיות גם בגיל צעיר ואפילו בתינוקות שנובעות בדר"כ מפגיעה ישירה במערכת ההולכה החשמלית של הלב עקב תגובה אוטואימוניות( יצירת נוגדנים ע"י מערכת החיסון של הגוף) או על רקע גנטי – מצבים אלו לשמחתינו נדירים יחסית.

הפרעות קצב לב מהירות( Tachyarrhythmias ):

הפרעות קצב לב מהירות ,מתחלקות לשני סוגים עקריים – בהתאם למקור שלהן. -לאלו שמקורן מהחלקים התחתונים של הלב(חדרים) ואז הן נקראות: טכיקרדיה חדרית = Ventricular tachycardia
ואלו שמקורן מהחלקים העליונים של הלב ( עליות = על חדריות) ואז הן נקראות: טכיקרדיה על חדריות = Supraventricular tachycardia .

טכיקרדיה על חדריות = Supraventricular tachyarrhythmias

הפרעות קצב לב על חדריות בדר"כ לא מהוות סכנת חיים אך יכולות להיות מטרידות מאד ולשבש את חיי החולה ולגרום מלבד להרגשת דופק מהיר לאי נוחות, חולשה כללית, תעוקת חזה, קוצר נשימה, סחרחורות, הזעה קרה.
הן יכולות להופיע בכל גיל אך יש הבדלים בהארעות של הסוגים השונים של הפרעות קצב העל חדריות ביחס למגדר וגיל בעיקר.
הפרעות קצב אלו יכולות להימשך בין שניות בודדות לשעות ואף ימים. ותדירותן גם היא משתנה מאד בין חולה לחולה.
הפרעות קצב לב מהירות אלו נובעות ממוקד אחד בלב שאינו שייך בדר"כ למערכת ההולכה של הלב ופועל בצורה מהירה ובלתי מובקרת או ממעגל חשמלי סגור המשפעל את עצמו(מעין "קצר חשמלי").
אותם מעגלים חשמליים בלב האחראים להפרעות קצב קשורות הרבה פעמים לתכונה מולדת של מערכת ההולכה המאפשרת קיומם של הפרעות קצב לב מסוג זה אלא שהופעתן מתרחשת לא בהכרח בילדות אלא מאוחר יותר.
הפרעות קצב שמקורן ממוקד כלשהו בעליות סיבתן בדר"כ אינה ידועה.
לעיתים נוצרים מעגלים חשמליים בלב סביב צלקת ניתוחית בלב שנוצרה לאחר ניתוח בלב או סביב חסם הולכה טבעי כמו חיבור של כלי דם או מסתמים הקימים בלב.
לרוב, הופעתן של הפרעות קצב אלו מתרחשת ללא טריגר ספציפי והן יכולות להתחיל בכל מצב ובכל שעה ביממה ואפילו בשינה.
במקרים מסוימים סטרס נפשי או אחר, אלכוהול, עישון צריכה מופרזת של קפאין או משקאות ממריצים יכולים לעורר הפרעות קצב אלו.
הטיפול בהפרעות קצב לב נע בין מעקב בלבד – במידה וההפרעות הן נדירות מאד ואינן גורמות לסימפטומים חריגים במיוחד.
לבין טיפול תרופתי או פולשני ( צריבה=Ablation ) – שבו בגישה צינתורית צורבים את מוקד או אזור האחראי להפרעת קצב לב בגישה צינתורית דרך כלי דם העוברים במפשעות הרגליים.

פירפור פרוזדורים:

זהו מצב שבו קיים בעליות קצב מהיר מאד ולא סדיר כתוצאה ממספר רב של מוקדים ומעגלים חשמליים בעליות, השולחים גירויים חשמליים מהירים.
זוהי הפרעת קצב לב השכיחה ביותר וקשורה באופן מובהק לגיל מבוגר. 1% מהאוכלוסיה סובל ממנה. כל עשור הסיכוי להארעות מוכפל. ו- 10% מבני 80 ומעלה סובלים ממנה.
עקב הקצבים המהירים מאד בעליות של הלב, אחד מהסיבוכים של הפרעת קצב לב זו הוא היווצרות של קרישי דם בלב ותסחיפים שלהם למוח ולאברים נוספים.
לפיכך הטיפול בהפרעת קצב לב זו כולל שני מרכיבים -1. מניעת תסחיפי דם ע"י טיפול בנוגדי קרישה 2. טיפול בהפרעת קצב לב עצמה באמצעות טיפול תרופתי ו\או ע"י אבלציה (צריבה) של מוקדי הפרעת קצב לב .

הפרעות קצב לב חדריות = Ventricular tachyarrhyrhmias

בדומה להפרעות קצב לב על חדריות מדובר בקצב לב מהיר במנגנון מוקדי או מעגל חשמלי האחראים להיווצרות הפרעת קצב לב.
להבדיל מהפרעות קצב על-חדריות הפרעת קצב לב מהירה שמקורה מהחדרים יכולה להוות סכנת חיים ולגרום לדום לב ( מצב שלמעשה מפסיק את פעולת משאבת הלב) – זהו מצב חרום שדורש התערבות מידיית של החייאה והיפוך חשמלי של קצב הלב ע"י דפיברילטור.
הסיבה השכיחה ביותר להפרעות קצב לב חדריות בגיל המבוגר היא מחלה טרשתית של עורקי הלב הגורמת לאיסכמיה (חוסר אספקת דם וחמצן לשריר הלב) והיווצרות צלקות בלב כתוצאה מאוטמים בלב("התקף לב") .
סיבות נוספות להפרעות קצב לב חדריות הן : מחלות ראשוניות של שריר הלב ( קרדיומיופטיות) . בעיות מסתמיות בלב, הפרעות קשות במשק המלחים בדם, מחלות גנטיות\תורשתיות הקשורות לפעילות החשמלית בלב ,תופעות לוואי של תרופות ועוד.
הטיפול בהפרעות קצב חדריות כולל טיפול בגורמים להפרעות קצב לב וטיפול תרופתי ואבלציה .
נדבך חשוב מאד בטיפול בהפרעות קצב חדריות הוא השתלת דפיברילטור (ICD= Implantable Cardioverter Defibrillator) שהינו מכשיר המושתל בחזה , בדומה לקוצב לב, ומבצע את פעולת הדפיברילציה( "שוק" חשמלי) באופן אוטומטי . היום מרבית המכשירים האלו מושתלים בחולים שעדיין לא חוו דום לב אך נמצאים בסיכון לכך – מצב הנקרא מניעה ראשונית. (Primary prevention )

פעימות מוקדמות עליתיות\חדריות

פעימות מוקדמות ממקור עליתי או חדרי הן דבר שכיח ביותר וקיים כמעט אצל כל אדם.
מדובר בדר"כ במוקד אקטופי (שלא שייך למערכת ההולכה החשמלית של הלב)היוצר אות חשמלי וגורם לפעילות חשמלית מוקדמות בעליות או בחדרים .
הגורם לכך אינו ברור.
מדובר בתופעה שהיא בדר"כ שפירה ושאינה מסכנת את החולה או פוגעת בתפקוד של הלב.
לעיתים הדבר גורם לסימפטומים שונים כמו דופק לא סדיר, הרגשת נפיחות או פעימות המקרינות לצוואר וראש, עייפות, חולשה, קוצר נשימה,ואי נעימות.
הסימפטומים משתנים בין אדם לאדם וכאמור רובנו לא חשים בכך.
מאידך ישנם אנשים שהדבר גורם לאי נוחות בולטת במיוחד כשמדובר בתדירות גבוהה יחסית של הפעימות המוקדמות.
במקרים נדירים אף יותר במידה ותדירותן של הפעימות המוקדמות היא רבה מאד ( מעבר ל- 20% מסך פעימות הלב ביממה) הדבר יכול לגרום לפגיעה בתפקוד של הלב.
הטיפול תלוי אפוא בסימפטומים הנלווים לפעימות המוקדמות ,בתדירותן והשפעתן על תפקוד הלב.
הטיפול נע בין מעקב בלבד( ברוב המקרים) , טיפול תרופתי וטיפול ע"י צריבה, שבו מחפשים את אותו מוקד חשמלי וצורבים אותו. זהו טיפול הבחירה במקרים רבים עקב יעילותו הרבה של טיפול זה המגיע ל- 90% הצלחה.